המרכז להורות ישראלית - הדרכת הורים

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. כתובת מייל
054-2339926  טלפון 
סעדיה גאון 2 קרית אונו  כתובת

הקשבה בהורות

מדוע הקשבה בהורות חשובה?

הקשבה של הורים מטפחת אצל הילד שני גורמים פנימיים חיוניים להתפתחותו: הרגשה שהוא שווה באמת. שדבריו, מחשבותיו, רגשותיו ראויים ושנית שהוא אינו לבד בעולם.
ילדים שמתייאשים מחוסר הקשבה בבית, עלולים לבטא את רגשותיהם הקשים בהתנהגות שלילית בבית ו/או מחוצה לו, במסגרות חינוכיות.
אנו מכירים את הביטוי הוא ממש מלאך בבית אייך יתכן ש.. ?
הקשבה של הורים מסייעת לילד:
עצם ההקשבה למצוקות ו/או להישגים מספיקה פעמים רבות כדי לשחרר ו/או לעודד. לאפשר קבלה גם בכשלונות. לאפשר לילד להתקבל כרצוי בכל עת.

הקשבה של הורים מאפשרת להורה להכיר את הילד שלו. הקשבה של הורים מעודדת ביטוי לגיטימי של רגשות ומחשבות פחות נעימים אצל ילדים.
הקשבה של הורים מקדמת הקשבה הדדית של הילד להורה, גם מתוך למידת מודל וגם מתוך תחושת מחויבות הדדית.

 

מדוע קשה להקשיב בהורות?

כי הקשבה בכלל קשה. היא דורשת להתרכז באחר ולא בעצמך. היא דורשת להיות פתוח למגוון רגשות ומחשבות, ללא שיפוטיות.
בהורות קשה במיוחד להקשיב בגלל המעורבות הרגשית הגבוהה ובגלל שלעיתים אנו נאלצים להקשיב לדברים שקשים לנו.
ילדים פחות מילוליים ופחות מודעים ממבוגרים. לכן, נדרשת רמה גבוהה מאוד של אמפתיה מצד ההורים.
ילדים עלולים להימנע מלספר דברים להוריהם בגלל החשש לאכזב את הוריהם, הפחד מעונש וכו'.
הורים מרגישים צורך לעשות משהו אקטיבי על מנת לעזור לילדיהם. לתת פתרונות.
קשה להקשיב לילדים, מכיוון שחסר לנו זמן בהורות. יש לנו עיסוקים רבים, בתוך ההורות ומחוצה לה, מה שמקשה עלינו לפנות זמן איכותי להקשבה לילדינו.


כיצד ניתן לשפר באופן מעשי את מיומנות ההקשבה בהורות?

* לפנות זמן, הן פיזי והן רגשי. לא תוך כדי ולא עם שעון ביד. אם אין זמן כרגע חשוב לומר לילד: חשוב לי מאוד לשמוע אותך אך כרגע אינני יכול להיות כל כולי איתך. עוד חצי שעה אתפנה ואז לחזור אליו בנחת.

* ליצור תנאי סביבה מתאימים. למשל: מחובקים על הספה או על השטיח בסלון, לא ליד טלוויזיה, במקום נוח.

* לא להיות שיפוטי. לא לאמר: "לא יכול להיות", "בטוח שאתה נהגת כשורה?", "אמרתי לך שזה מה שיקרה, חבל שאינך שומע בקולי " "שטויות בגלל דבר כל כך פעוט אתה בוכה/כועס/ מתאכזב?..."

* לא לרוץ מיד לזיכרונות של ההורה ולמה קרה לו. לזכור שהילד במרכז ולא אנחנו.

* לא לתת מיד עצות לוותר על הדברים החכמים והנכונים שיש לנו להגיד לטובת רגשות הילד.

* לוותר על ההזדמנות לחנך כרגע...

* להימנע משאלות חוסמות. למשל כמו "למה עשית את זה?", או "אייך זה יכול להיות?".

עדיף שאלות פתוחות המעודדות לתאר: כמו "אייך", "איפה", "האם אתה יכול לתאר לי את הסיטואציה החברתית ......

* לחזור על דברי הילד בצורה אחרת, כדי שירגיש שאנו מקשיבים לו באמת. למשל, "מה שאתה אומר זה שאתה מרגיש שהגננת לא הבינה אותך".

* להקפיד על הקשבה לא מילולית. למשל, להקפיד על קשר עין עם הילד, לשים לב שתנוחת הגוף תהייה מכוונת לילד ולא מרוחקת ממנו וכו.

 

דרכים יעילות להקשבה:

1. הקשבה ולא דיבור באמצע – נאפשר לילד לדבר ללא קטיעת חוט המחשבה. שאלות מקדמות ומראות עניין:"ואז..." "כי?..." (וכמובן להימנע מחקירות)
2. שיקוף תוכן – חזרה על דברי הילד :"אני רוצה לראות אם הבנתי נכון...אמרת ש..."
3. שיקוף רגש – אני שומע שהיית מאוד עצוב/כעוס/מאוכזב כש...
4. עידוד, אמפתיה, הכלת רגשות.
5. התייעצות- מה נראה לך?... ומה דעתך?...
6. שאלה – האם אתה רוצה לשמוע את דעתי?
ולהיות מסוגלים להכיל גם תשובה שלילית, לזכור כשאנחנו פונים לילדנו בשאלה עלינו להיות מוכנים לתשובה חיובית ושלילית.

לזכור – ההקשבה היא הכלי העיקרי המאפשר לנו להכיר את הילד ולתת לו הרגשה שהוא מובן, הילד רצוי תמיד וחשוב לנו. ההקשבה נותנת ערך לילד ומעלה את הדימוי העצמי שלו.
ההקשבה במלוא תשומת הלב אינה מחייבת הסכמה עם דבריו או היענות לבקשותיו.