המרכז להורות ישראלית - הדרכת הורים

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. כתובת מייל
054-2339926  טלפון 
סעדיה גאון 2 קרית אונו  כתובת

נשיכות בגיל הרך

נשיכות אופייניות במיוחד בגיל שנה וחצי עד שנתיים עד לקראת גיל שלוש. התופעה מוכרת ושכיחה. יש הורים הרואים בתופעה קשה ומלחיצה.
חשוב להבין כי יש הבדל משמעותי בין האופן בו הילד רואה את התנהגותו לבין תפיסת המבוגרים.
עבור המבוגרים הנשיכות הן בעייה קשה. הנשיכות גורמות לתגובה קשה של הורים – הן של הורי הילד הנושך והן של הננשך, לרוב יש מחאה של הורי הננשכים.
חשוב שנתבונן ונעמיק מעט ונבין כי מדובר בתופעה תהפתחותית .
מדוע הם נושכים?
א – תופעה התפתחותית
1. הילד נמצא עדיין בשלב האורלי. הקשר הראשוני שלו עם העולם נוצר באמצעות הפה. כפי שהוא טועם ומכניס כל חפץ מוכר ולא מוכר לפה, באופן הזה הוא בוחן,"בודק" את מהות החפץ.
2. יכולת האמפתיה לא מפותחת מספיק, הילד עדיין לא יכול להזדהות ולהבין את כאבו של הזולת, לא מרגיש את משמעות הסבל של האחר, עדיין קשה לו להבין אייך הוא היה מרגיש אם היה ננשך?
3. הילד נמצא בתוך תהליך למידה של מה מותר ומה אסור? עדיין לא הפנים נורמות של חוקים.
4. הילד נמצא בכניסה לשלב המרדני, נעשה פעיל יותר, עצמאי יותר. נהנה מהבעת התוקפנות ומהאיסורים שבעקבותיה. הפעוט עדיין אינו בטוח בנפרדותו ביחס לסביבה ולכן עליו לבסס תחושה זו. זה השלב בו הפעוט בודק את האפשרות שהרצון, המניעים והכוונות שלו, שונים משל סביבתו. כשאנו אוסרים עליו וגוערים בו, הוא נוכח שהוא אדם נפרד מהסביבה. בעל רצון משלו, השונה מרצון ההורים. הילד שמח כשהוא מגלה שהוא נפרד, לכן גם מגיב בחיוך על גערות ואיסורים, כי זה מוצא חן בעיניו בשלב המרד. ההתנגדות מאששת את תחושתו שהוא אדם נפרד (ויניקוט)
ב – בגלל מצוקה
1. במקרים לא מעטים הנשיכה היא ביטוי למצוקה, תוקפנות פרימיטיבית כביטוי לכעס בגלל חוסר התייחסות. הולדת אח, פטירה של סב, אבא במילואים, קשיים כלכליים, קשיים בזוגיות הוריו.
2. קושי בתקשורת, בהבעה מילולית. ניתן להבחין בנשיכות ילדים על רקע של קושי בהבעה. נשיכות מתוך תסכול,על חוסר היכולת להתבטא. הם ינשכו כשילד אחר יכנס לטריטוריה שלהם, יקח להם חפץ, ירביץ, הנשיכה תבוא בעקבות תיסכול נקודתי, אולם הנטייה לנשוך תופיע ביתר קלות תחת מצבי תסכול.

ג – תת תחושתיות
1. יש ילדים שהתחושתיות אצלם נמוכה, מה שילד אחר חווה במגע מרפרף הם חווים רק במגע חזק.
ד – גורמים סביבתיים
1. חיקוי- יש הורים שמביעים חיבה ואהבה ע"י נשיכות ידידותיות" "אתה כל כך מתוק, בא לי לאכול אותך" לנו המבוגרים יש יכולת שליטה בשרירי הפה שלנו, אנחנו חשים באיזו עוצמה נכון "לנגוס" מבלי להכאיב. ילדים בגיל הרך לא מסוגלים לוויסות זה ויכולים להביע חיבה ע"י נשיכה ללא כוונת זדון.
2. יש בתים שבהם ההורים או האחים מביעים כעס ותסכול ע"י נשיכות, הפעוט יכול ללמוד להשתתמש בתגובות אלו.

מה עושים? מניעה וחינוך

1. מבררים מהם הגורמים לנשיכות?
2. לומדים על התנהגות הילד, מצליבים אינפורמציה, האם התופעה חד פעמית?
האם הילד מבטא את תסכוליו ע"י נשיכות? האם הילד במצוקה?
3. חשוב לטפל במקור המצוקה ולא בסימפטום.
4. אם מדובר בשלב התפתחותי, כדאי לספק לילד את הצורך בדרך לגיטימית, צעצועים שאפשר להכניס לפה ולנשוך.
5. מציבים גבולות ברורים האוסרים על נשיכות. נעצור מייד ונאמר בתקיפות "אנחנו לא נושכים" האלימות שבנשיכה מבהילה גם את הילד הנושך, גבול ברור עוזר לו, לא להכנס למערבולת של רגשי אשמה.
6. מתמידים בתהליך חינוך והפנמה של חוקים וכללים. מה מותר ומה אסור. בסבלנות. למשל: "אם אתה רוצה את הצעצוע אתה צריך לבקש" לא מוותרים מסבירים שוב ושוב.

חשוב לזכור שנשיכות בקרב ילדי הגיל הרך הן תופעה התפתחותית, חולפת, ברוב המקרים. התמדה בתגובות הולמות לננשך ולנושך, תהווה טיפול הולם ויעיל לבעייה.

מה לא לעשות?

1. לא לנשוך את הילד בחזרה.לא מלמדים אי אלימות באמצעות אלימות.
2. לא להשפיל את הילד – כמו: "מה אתה כלב"? או לחסום את פיו בפלסטר.
3. לא להעניש את הילד – הילד נמצא בשלב של מרדנות ובתהליך למידה של מה מותר ומה אסור.
4. לא להתייחס ולתת תשומת לב רבה מידי בעקבות נשיכות, כדי שלא יהיה חיזוק להתנהגות זו . גם תשומת לב שלילית יכולה להיות חיזוק לעיתים.
5. לא להתעלם מהילד ולגרום לו רגשי אשמה, כי אז פוגעים בדימוי העצמי שלו ובאמון שלו כלפי מבוגרים.
6. נקבל באהבה מחוות פיוס מצידו ונאפשר לו תיקון.
7. כך ילמד הילד אחריות מהי. נאפשר לו להפנים בהדרגה תוך תרגול מושגים: כמו אחריות אישית, חרטה ואשמה.
8. לא לאפשר לילד רווח – המסר חייב להיות שלשימוש בנשיכה אין רווח כמו בכל אלימות.